מעתה יתהלך אברם לפני אלוהים ויהיה שלם. ליתר דיוק: עליו להיות שלם. על שלמות זו הוא מצווה במצות מילה, זו מצות־עשה שניה בתורה לאחר מצות פרו ורבו. ועל מצות מילה הוא מצווה דוקא בעת ההבטחה כי יהיה לאב המון גויים ויפרה במאד מאד. שנים לפני אברהם התהלכו את האלוהים, חנוד ונח. אך התהלכותם זו את האלוהים לא על פי צו היתה, היא היתה בטבעם. הם לא כרתו ברית בבשרם, הם לא עקרו עצמם מגידולם המולדתי, הם לא גברו על שום כוח מכוחות היצר הטבעי, על כן לא המה היו לאבות אומה, לאבות האומה.