ש. אני רוצה לחזור קצת לאחור. בפעם שעברה סיימנו ב-1948, בהקמת המפלגה, בהקמת חרות, ודיברנו קצת על ההבדלים במעמדו של מנחם בגין כמנהיג מפלגה וכמפקד האצ"ל ואיך הוא למעשה ניהל את חרות, לפחות בשלבים הראשונים שלה. רציתי לחזור להקמת המדינה ולשאול אותך על שתי ציטטות שלך מתוך ראיונות עיתונאיים שנתת. דבר אחד זה בקשר להקמת המדינה. בגין אמר תמיד שאם בן-גוריון לא היה מכריז על הקמת המדינה אצ״ל היה עושה את זה. בראיון בעיתון "הארץ" אמרת "לא היתה מוקמת מדינה בלי מה שעשה השמאל – אנחנו לא היינו מקימים את המדינה".
ת. זה נכון. יש הרבה דברים שאני שוקל שיקולים ומהסס אחר-כך. בעניין זה אינני נסוג. אני עומד על הדבר הזה. יש חשיבות גם למה שמתרחש יום-יום. יש פה בעיה כזאת, אנומליה של תנועת השחרור שלנו. בגין חשב בקטגוריות של תנועת שחרור נורמלית, מה שקורה בעולם. מהי תנועת שחרור? כאשר יחידה אתנית נשלטת על-ידי שלטון זר, קולוניאלי אימפריאליסטי. הבעיה לזרוק את השלטון הזר, להקים ממשלה וכו׳ וכו׳. הציונות היתה תנועת שחרור שונה לגמרי. התפקיד שלה היה…פה לא היתה יחידה אתנית שיכלה להקים מדינה. היינו מיעוט שבמיעוט. את העם היה צריך להביא לארץ. שום תנועת שחרור בעולם לא נתנסתה בדבר הזה. הבאת העם לארץ הוא תפקיד שתנועות שחרור בדרך כלל אינן עוסקות בדבר הזה. הן בונות על עם שיושב בארץ.
מתוך פרוייקט הנצחה למנחם בגי ן ז״ל
המרואיין: ד״ר ישראל אלדד (שייב)
המראיינת: ד"ר ננה שגיר
0
0
0
