כתבים

בעת שדברים אלה נכתבים, אנו בישראל נמצאים בשלב של הפסקת האש, לאחר ״חילופי״ שבויים — חילופים במירכאות, כמובן, שהרי אנו החזרנו למצרים דיביזיה שלמה (שמונת אלפים חיילים מאומנים, שעלולים עוד לגרום לנו אבדות פי כמה ממאתיים המשוחררים שלנו), ומצפים לוועידת ״שלום״ .

בשנת תשי"ט, ובהוצאת "סולם" יצאו לאור "הגיונות מקרא", המאגד בתוכו את השיעורים בפרשות השבוע שלימד אלדד בלטרון, ועליהם נוספו נדבכים נוספים, שנכתבו במרוצת השנים. הספר זכה לתפוצה רחבה, הודפס בשש מהדורות, והוא מובא בפניכם באתר זה בגרסתו הדיגיטאלית.

חג הפסח עומד בסימן המספר ארבעה: ארבע כוסות, ארבע קושיות, ארבעה בנים וארבעה שמות. לגבי ארבע הכוסות הרי אין שום מחלוקת ולא בעייה. שתייתן – חובה. אין עוד דת בעולם אשר תצווה על השתייה ועל ברכת השתייה כדת ישראל, ואין עוד עם בעולם שיהא רחוק משתיינות ושכרות כעם ישראל.

חכמי ישראל רתמו את סוסי האש של הנביאים למרכבתם החינוכית וקבעו על פי זה את דמות שתי השבתות אשר סביב תשעה באב. השבת שלפניו – היא שבת חזון - נבואת תוכחה. השבת שלאחריו ־ שבת נחמו - נבואת נחמה וגאולה.

ידוע ומקובל כי תורתם של כמה מגדולי החסידות נכתבה על ידי התלמידים. וכך בזכות התלמידים נתפרסמה תורת הרבי. היחסים בין ישראל אלדד ובין אורי צבי גרינברג דומים ליחסים שבין חסיד לרבו. אצ"ג בעיני אלדד נחשב כנביא וכל אשר יצא מפיו ומעטו של אצ"ג הוא קודש קודשים בעיניו.

למעלה משנתיים ישב אלדד במחנה העצורים לטרון. חלק חשוב מהזמן הבלתי מוגבל שעמד לרשותו באדיבותם של שלטונות האימפריה הבריטית הוקדש להוראה . הוא לימד שיעורי תנ"ך ל"קהל השבוי" . כך לימד שיעור קבוע בפרשת השבוע. בשנת תשי"ט, ובהוצאת "סולם" יצאו לאור "הגיונות מקרא", המאגד בתוכו את השיעורים בפרשות השבוע שלימד אלדד בלטרון. בקטגוריה זו פוצל הספר לכדי פרשות השבוע עצמן.

דברי הימים – חדשות העבר, עיתון היסטורי במתכונת עיתון מודרני שערך אלדד מראשית שנות החמישים. העיתון תורגם לאנגלית וזכה לתפוצה רחבה. הגליון הראשון עוסק בתקופת אברהם אבינו. הגיליון האחרון (בעברית) ביהודה הלוי. במהדורה האנגלית כיסה העיתון תקופה נוספת – עד לראשית הציונות. רק במהדורות המאוחרת זכה אלדד ששמו כעורך יופיע על העיתון.